<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תקל"ו</h1>
<h2>דף כד:</h2>
בשלמא רשב"ג דסבר כו'. זו קשיא לפי פירוש מורי. דאם כן פליג אדריש לקיש. ועוד אי אפשי דרבנן הכא אמאי הוי הפקר. והא אחר שבאת מתנה לידו הוא כדמוקי בשחיטת חולין פרק השוחט וביש נוחלין דהיכא דזיכה לו על ידי אחר ושתיק ולבסוף צווח. ורבנן סברי מדאישתיק קננהי והאי (דסבר) [דקא צווח] מיהדר קהדר ביה. א"כ זו דומה לדרב ששת דאמר מאחר שבאתה מתנה לידו ואמר אי איפשי בה לא אמר כלום. ובפרק יש נוחלין מדמי להו אהדדי. כל אלה הקשיתי לפני מורי ולא הועלתי. וזה מעולה שבראיות הא דאמרי' בהגוזל ומאכיל רב ספרא הוה אזיל בשיירתא לוונהו ההוא אריא כל ליליא שדו ליה חמרא חד ואכיל ליה דההיא ליליא שדו ליה חמרא דרב ספרא ולא אכיל ליה קדים רב ספרא וזכה ביה אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא למה ליה לאקדומיה (כו' מההוא עובדא דאמ' ליה) למיזכי ביה והא כי אפקריה אדעתא דאריא אפקריה אדעתא דכולי עלמא לא אפקריה רב ספרא לרווחא בעלמא עבד. ש"מ דהנותן מתנה לחבירו ולא קיבלה הדרא למרה. ואין להשיב. ר"ף.
